מבוכה בקרקוב – נכס יהודי יהפוך לדיסקוטק

Source: Wikimedia, pic by Sławomir Pastuszka 2008.

אחת ההשלכות של החוק הפולני לעניין השבת נכסים שנחקק ב 1997 הייתה שמבנה בית הכנסת "חברה תהלים" (שנבנה בשנת 1896 בידי האדריכל נחמן קופלד שפעל רבות בקרקוב) עבר לידי הקהילה היהודית הרשמית של קרקוב (שנשיאה כיום הוא תדאוש יעקובוביץ') ב2001. אמנם לאחר מלחמת העולם השנייה מבנה בית הכנסת שימש כביתה של להקת מחול אבל מאז 2006 הוא עומד ריק. לאחרונה נודע לתושבי העיר קרקוב ולקוראי העיתונות הפולנית שהמבנה הושכר לגורמים פרטיים שיהפכו אותו למועדון לילה בשם מסקל שיארח הופעות מוזיקליות חדשניות. ההחלטה התקבלה בזעזוע בקרב פעילים יהודיים בעיר וחלק מהתושבים המקומיים שמאמינים שמבנה בית הכנסת, בו נמצאים ציורי קיר מקוריים מלפני השואה, צריך להפוך לאתר תרבות ולא למקום בילוי. בתגובה אמר נשיא הקהילה היהודית של קרקוב שהקהילה אינה יכולה לשפץ ולתחזק את המבנה הזה ושעדיף שהוא יהיה מבנה שיש בו חיים מאשר מבנה ריק.

לפי גברת קוני וובר, היו מגעים בין הקהילה היהודית הרשמית של קרקוב והקהילה הרפורמית בעיר, "בית קרקוב" תחת הרבה טניה סגל, להפוך את המבנה לחלל ליצירתיות אמנותית יהודית. לדבריה: "הקהילה הרפורמית רצתה מרכז אמנותי שיתמקד בנושאים יהודיים. לא רק בית כנסת אלא חלל שיהיה בית ליצירתיות יהודית." (נשיא הקהילה היהודית תדאוש) "יעקובוביץ' אכן צודק ששימור מבנה כל כך גדול מצריך הרבה כסף ואף אחד לא מתנדב להרים את החשבון. המוזיאון לתולדות יהודי פולין בוורשה" (שעתיד להיפתח בשנה הבאה) " מושך הרבה תורמים והמבנה הזה לא. לו היו תורמים אני מאמינה שהכול היה נראה אחרת."

Source: Wikimedia, pic by Sławomir Pastuszka 2008.

ההחלטה באה בתזמון מפתיע בדיוק אחרי שנערך בקרקוב סמינר מקיף בנושא שימור וניהול מורשת יהודית בו נשא דברים אותו מר יעקובוביץ' והתחייב לכך שהקהילה היהודית תיתן את ידה לשימור המורשת היהודית בקרקוב כפי שעשתה בעבר. במכתב פתוח שפרסם פרופסור ג'ונתן וובר, שמאחוריו למעלה משני עשורים של עשייה בנושא דיאלוג פולני-יהודי, טען הפרופסור יליד בריטניה שאי אפשר לתבוע מאחרים שיכבדו את המורשת היהודית של פולין אם הקהילה היהודית בעצמה לא מכבדת אותה ומאפשרת לפתוח מועדון לילה בבית כנסת לשעבר. ראש המרכז הקהילתי היהודי ג'ונתן אורנסטיין יליד ארצות הברית אמר בשיחה עם הרדיו הפולני את הדברים הבאים: "זה משהו שלא היה חייב לקרות ואני לא יכול להבין את ההיגיון מאחורי ההחלטה הזו. ציורי הקיר אינם מוגנים בכלל" (במועדון הלילה בצורתו הנוכחית, שם הם משמשים כתפאורה).

בית הכנסת כפי שהוא נראה כיום, מאחורי הבר, ציור של קבר רחל מלפני השואה. תמונה באדיבות הרדיו הפולני

גברת וובר הוסיפה את הדברים הבאים: "איכשהו זה לא נעשה פה נכון. יש ספריות בעיירות קטנות בפולין בהן רואים שהספרייה המקומית הייתה בעבר בית כנסת וככה משהו מבית הכנסת נשאר בתודעה המקומית, התושבים אפילו ידברו על בית הכנסת "שלהם"." היא הביעה תקווה שהפרסום העכשווי יוביל למודעות גוברת למצבים דומים ויוביל לכך שההחלטה תישקל מחדש.

(ח.ה)