נשמע פולני – שירות חדש שמקל על זרים לחיות בוורשה

המייסדות של "נשמע פולני", גברת יולה מזורק וגברת מרתה קוז'יק. אם במקרה קוראים את הכתבה הזו ישראלים שרוצים לעבור לוורשה, הנה השירות שחיפשתם.

אנו נמצאים בבית הקפה מ.ד.מ בוורשה שמתהדר במוזיקת ג'אז אמריקנית ומדבקות על הדלת שמעידות על כך שהצוות מדבר אנגלית וגרמנית. בתוך בית הקפה החמים והבינלאומי הזה המייסדות של "נשמע פולני" הסכימו לחלוק עמנו יותר על מה זרים צריכים בוורשה ואיך התגלגל להן הרעיון הזה של להפוך את וורשה לנוחה יותר עבור זרים.

ק.פ: האם אתן עובדות רק בבירה הפולנית או בכל פולין?

מ.ק: "אנו רוצות להגיע אל כל פולין אבל התחלנו רק לפני כמה חודשים אז אנו נתחיל בוורשה כי פה אנו חיות ופה אנו מכירות אנשים. אנו חולקות בינינו הרבה קשרים מקצועיים שיכולים להועיל לזרים. אנו גם ממשיכות לעבוד ולצבור עוד קשרים ברחבי פולין."

ק.פ: להשיג עבור אנשים מה שהם רוצים זה קצת כמו ריגול, מה הוביל אתכן לזה?

י.מ: "אנו עברנו את זה על בשרנו במשך שנים לפני שפתחנו את החברה. מרתה עבדה בפריז במשך שלוש שנים וחוותה על בשרה כמה זה יכול היה לעזור אם היה שירות מקביל לשלנו בצרפת. אני עצמי הייתי עוזרת לבוסים קודמים שלי לבסס את חייהם בפולין, זה היה לפני שלוש שנים אבל זה עזר לי להבין את הזרים במצב הזה בוורשה."

ק.פ: יש ביטוי פולני שאומר שפולני לפולני מחוץ לפולין הוא אויב. (המקור לקוח ככל הנראה מאחד המחזות של תדאוש מיצ'נסקי ובמקור נוסח כך, "פולני לפולני – זאב" 1910) האם מניסיונך בפריז זה היה נכון?

מ.ק: "איני בטוחה, בכל אומה יש אנשים שונים. אני לא חוויתי את זה. אבל חוויתי את זה שיש הרבה זרים בפריז, לא פולנים, שלא ממש רצו להכיר אותי או להתחבר אלי או לעזור לי. היו לי בעיות עם השפה הצרפתית, לא דיברתי אז צרפתית טובה. אני לא יודעת לגבי הפולנים כקהילה בפריז כי לא זו הייתה הסביבה שלי. חייתי באזור מאוד צרפתי ולכן לא היה לי מגע עם פולנים."

י.מ: "תלוי בארץ, האיטלקים למשל יותר חברותיים. צרפת ידועה כחברה שמעט עוינת זרים ולכן זו חוויה ייחודית. בארה"ב למשל אני מאמינה שהחוויה תהיה שונה כי אמריקה מאוד רב-תרבותית."

ק.פ: מי הקבוצה הגדולה ביותר של זרים בוורשה? האם אלו צרפתים או אולי גרמנים או קבוצה אחרת?

מ.ק: "יש כמה קבוצות, הראשונה היא אסייאתים, בעיקר תלמידי רפואה ממלזיה ווייטנאמים, יש גם אמריקנים שבאים לכאן כדי לעבוד בשגרירות או בארגון גדול. מבחינת אירופה הארצות העיקריות מהן מגיעים זרים הן צרפת וספרד."

י.מ: "גם הרבה אוקראינים מגיעים אל פולין בעיקר כדי לעבוד במשק הבית ובבניין. מה שאולי קצת מצחיק כי פולנים רבים נוסעים אל מערב אירופה כדי לעבוד באותן עבודות שם כמו שהם באים לפה לעבוד עבורנו."

ק.פ: יש גם תופעה של גברים פולנים שפוגשים נשים מאוקראינה או מבקשים להביאן אל פולין כי הם מאמינים שהחברה הפולנית מודרנית מדי ונשים מאוקראינה עדיין מחזיקות בערכים מסורתיים יותר אודות משפחה ותפקיד האישה."

י.מ: "לא שמעתי על זה."

מ.ק: "היה לי ניסיון אחר, פגשתי צרפתים רבים שבאו אל פולין ושבעים אחוז מהם שבו אל צרפת עם נשים פולניות מאותה סיבה בדיוק. זה כנראה תלוי בלאום ממנו באים ומצב התרבות שם."

ק.פ: הצרכים של תלמיד רפואה ממלזיה וודאי שונים מצרפתי שבא אל פולין בגיל ארבעים כדי לעבוד בתאגיד. האם אתם באמת מציעים שירותים עבור כולם? גם עבור האוקראינית שבאה לעבוד בניקוי בתים ועבור אשת השגריר הספרדי שהייתה רוצה להתנדב במשהו בזמן שהיא פה?

מ.ק: "יש לנו שלושה שירותים עיקריים. הראשון עוסק במעבר אל פולין. וזה שירות שבאמת כל אחד, מתלמידי רפואה זרים ועד משפחה של איש צוות בשגרירות, יכולים להשתמש בו. השירות השני הוא שירות צמוד של 24 שעות ביממה בו אם אתה צריך שרברב או רופא אנו עוזרים לך להשיג אותם. השירות השלישי הוא חברתי, אנו רוצים שזרים ירגישו בבית. הרבה פעמים נשים שבאות בעקבות הבעל כי הוא עובר לצרכי עבודה נשארות בבית ואין להן מה לעשות והן נכנסות לדיכאון. לעתים הנישואים סובלים בגלל זה. כי הגבר עובד ועושה משהו והאישה בבית ולא עושה כלום. אנו רוצים שלנשים האלו יהיה טוב בוורשה. אנו עוזרות להן לפתח את עצמן ולהחליט אם הן רוצות ללמוד או לעבוד. וזו אוכלוסייה שונה מזו של התלמידים למשל."

ק.פ: מדובר בקבוצת תמיכה או כל אישה מקבלת שירות אחר?

מ.ק: "הרעיון שלנו, שלדעתי אידיאלי, הוא כזה. בדרך כלל הגבר מגיע אל פולין לצרכי עבודה ויש לו מטרות מקצועיות ואחרי זה הוא יכול להסתמך על קידום באותה חברה או מעבר לחברה אחרת. אשתו או החברה שלו באה איתו ואין לה שום מטרות אישיות משל עצמה. מה שאנו רוצות לעשות זה לפגוש את האישה בתחילת המעבר ולהציב לה את המטרה שלה. אולי היה לה חלום שתמיד רצתה להגשים אבל הייתה עסוקה מדי מכדי להגשימו. למשל קורס צילום או ללמוד סינית או לאחר שתי לידות היא רוצה להשיל עשרים קילוגרמים ממשקלה. אז אנו יכולים לבנות לה תוכנית אישית בה אנו מציעות את התמיכה שלנו. בנוסף, אנו רוצים שהזרים יכירו את העם הפולני והתרבות הפולנית. זרים בכל העולם יוצרים קבוצות קטנות. אולי כי הם לא רוצים להתבולל יותר מדי בחברה הכללית או בגלל שלא כל תרבות היא תרבות פתוחה בה זרים מתקבלים בברכה. אנו רוצים שהזרים ידעו על זרים אחרים אבל גם שיוכלו לפגוש פולנים ולהתחבר אליהם."

ק.פ: בואי נגיד שסעודי מגיע לוורשה לשנה אחת לצרכי עבודה ואומר: "נהדר, אני מוסלמי ואני רוצה לדעת איפה אני יכול להשיג בשר חלל בפולין." איך אתן יכולות לעזור לו?

י.מ: "למעשה יש לנו חברים שמלמדים תרבות ערבית ושפה ערבית באוניברסיטה של ורשה והם יודעים כל מה שיש לדעת על מקומות בהם מוסלמים יכולים להשיג בשר הלל או נרגילה וטבק לעישון. תמיד יש לנו אנשים להתקשר אליהם ולברר או אנשים שמכירים את מי שצריך להכיר. שום דבר לא בלתי אפשרי. ואת זה גם שמענו כשעבדנו בפרסום וזה הכלל שאנו פועלים לפיו."

ק.פ: בואי נגיד שאישה בריטית בוורשה רוצה להכיר גברים פולנים למטרות רומנטיות. האם גם בזה אתן יכולות לעזור?

י.מ: "אם זה היה גבר בריטי שרוצה להכיר נשים פולניות היינו יכולות לעזור בכיף." (צחוק)

מ.ק: "יותר סביר שזה יהיה גבר בריטי שמחפש אישה פולניה מההפך."

י.מ: "יש לנו רשת של קשרים שאפשר להפעיל אותם כשצריך. אם אתה רוצה לארגן פגישה רומנטית זה אפשרי בדיוק כמו להשיג משהו נדיר. יש לנו ספר טלפונים מלא מידע בדיוק בשביל הצורך הזה."

ק.פ: למה בחרתן בשם "נשמע פולני"?

מ.ק: "היו לנו הרבה מחשבות על השם. השם החביב עלי היה "לא קר כל כך." וזה כי כל הזרים פוחדים מפולין כי הם מאמינים שקר פה מאוד ויש ברחובות דובי קוטב. רצינו לומר ש"נשמע פולני" זה טוב כי הרבה זרים ששומעים פולנית בפעם הראשונה לא מבינים מה זה. זה כל כך מהיר וכל כך קשה להגייה שזה מאיים. רצינו להפוך את זה על פניו ושכשהם יעזבו את פולין הם יזכרו את פולין כמקום נחמד וחברותי שקל לחיות בו ובו הם יכלו להכיר חברים חדשים אפילו אם הם לא דיברו פולנית. שיהיה להם קונטציה חיובית לשפה הפולנית."

ק.פ: מה הדבר הביזארי ביותר שהתבקשתן לעשות?

מ.ק: "אם אומר את האמת עד עכשיו לא התבקשנו למצוא חברה לגבר פולני או משהו כזה. בדרך כלל זה היה למצוא מורה לפסנתר."

"נשמע פולני" קיים כרגע במדיה החברתית פייסבוק והמייסדות חברות בקבוצה אקס-פט בוורשה. חלק מהעצות בפייסבוק הן כמובן חינמיות.

(ח.ה)